שטיפת המוח מנהלת את חיינו!

אז מי מנהל את כל החגיגה הזו? ובכן, בעלי אינטרסים.

למשל, למי יש אינטרס לדחוף לנו כדורים נגד דיכאון? 
כמובן, לחברות התרופות. 
מעדיפים לקטלג אותנו כ"דפוקים" במקום לעזור לנו למצוא פיתרון.

ולמי יש אינטרס לגרום לנו לא לאהוב את עצמנו? 
ובכן, כמעט לכולם. כך שנצטרך למלא את החלל באוכל, בבגדים, במוצרים שונים ובהתמכרויות.

חשבתם פעם למשל, למה בבית הספר מלמדים אותנו אינספור מקצועות לא חשובים, 
בצורה משעממת ופרימיטיבית, ולא מלמדים נושאים חשובים כגון: 
חשיבה יצירתית, יזמות, ניהול רגשי, ניהול כלכלי, הצבת מטרות, חיזוק המוטיבציה וכו'…

חברות הענק, תאגידים והמדינה… יודעים מה האינטרס העיקרי שלהם? 
שלא נשאל שאלות.

זה ידוע שהפחד הגדול ביותר של בעלי אינטרסים 
הוא "חשיבה עצמאית" [שנחשוב לבד ונצא מהעדר שהם מנהלים].

ויש סימנים מאוד מאוד ברורים לכך שאנחנו לא מגשימים את עצמנו 
ושנתנו לעצמנו להישאב לחיים של שקר.
רוב האנשים מתכחשים לסימנים הללו או מספרים לעצמם ש"אלו החיים".

הסימנים! 
הסימן הגדול ביותר הוא חוסר מוטיבציה עצום. 
חוסר מוטיבציה לעשייה. ותחושה של "אין לי בשביל מה לקום בבוקר".

אחר כך זה יכול להמשיך עם תחושות של דאון, 
יש כאלה שסובלים מעליות וירידות ריגשיות ואפילו התקפי חרדה בלתי ברורים.

אנחנו מסתובבים עם ביטחון עצמי נמוך. 
לא אומרים את מה שאנחנו באמת חושבים, 
אנחנו מבזבזים שעות על גבי שעות מול הטלוויזה או בגלישה בפייסבוק(וזה לא מוסיף לנו שום דבר אמיתי), 
אנחנו לא אוהבים את העבודה שלנו 
יש לנו הרבה כוונות לעשות דברים – 
אבל אנחנו לא מעיזים להוציא שום דבר לפועל.

אנחנו יודעים שהחיים שלנו לא הולכים לשום מקום מעניין 
ופשוט מרגישים תוקעים.

עוד סימנים לחוסר ההגשמה:

– אנחנו קמים שבוזים בבוקר.
– אנחנו מחכים כל הזמן לסופ"ש.
– משעמם לנו בחיים.
– אנחנו רק רוצים לברוח לחו"ל או לאיזה חופשה.
– אנחנו מחפשים כל הזמן גירויים חיצוניים כמו אלכוהול, סמים ואוכל.
– אנחנו עושים דברים סתם (כמו ללמוד מקצוע שאנחנו לא רוצים לעסוק בו)
ובעיקר תחושה פנימית של תסכול וריקנות שרק הולכת ומתעצמת.

אנחנו מתחילים להרגיש את זה בבטן…
אם הבנו כבר שאנחנו חייבים לשנות משהו בצורה שבה אנו מנהלים את חיינו, 
זה סימן שאנחנו בכיוון טוב[!].
התחלנו להכיר באמת: 
אנחנו לא אוהבים את החיים שלנו!!!!

העניין הוא שאנחנו כבר לא בטוחים אם זה באמת אפשרי לחיות אחרת..

כשמסתכלים על האנשים המצליחים ביותר בעולם, 
אנשים כמו סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג, אפילו איינשטיין,
אנשים שלא רק מצליחים אלא כאלה שממש שינו את האנושות, 
אנחנו שמים לב שהם הרשו לעצמם תמיד לחלום בגדול ולא ללכת על פי התבניות שהחברה הכתיבה להם.

הם חיפשו משהו יוצא דופן, הם הרשו לעצמם לחשוב שונה, לראות אחרת.

למעשה כשחושבים על זה, 
זה דיי ברור שלא ניתן באמת להיות מאושרים או להצליח בחיים 
אם כל מה שאנחנו עושים זה ללכת כמו רובוטים 
אחרי חוקים שאנשים אחרים מכתיבים לנו.

אפרופו אינשטיין, אחד הציטוטים המוכרים שלו היו: