אומנות ההתנצלות במערכות יחסים
להיות אנושי פירושו לומר לפעמים, אני מצטער.
גם אם לא התכוונו לפגוע בצד השני,
לפעמים ההתנהגות שלנו יכולה להתפרש כמעליבה, חסרת רגישות, אכזרית ולא מתחשבת.
אם אנחנו רוצים ליצור מערכת יחסים שבה יש לנו מקום של פתיחות ורגישות הדדית,
עלינו להיות מוכנים לוותר על האגו והמלחמות, להקשיב לצד השני ולהתנצל.
(גם אם לפעמים נדמה לנו שאנחנו צודקים).
אנחנו חייבים לתת לאדם שמולנו לקבל את התחושה שאנחנו מקשיבים לו ומבינים שההתנהגות שלנו פגעה בו.
אם תכנסו למגננה ותירוצים ותנסו להוכיח כמה אתם צודקים אתם נשארים ממוקדים בעצמכם ולא באדם שמולכם,
שזה האדם שאתם הכי אוהבים.
תראו לצד השני שאתם מבינים שהוא נפגע, שאתם מתנצלים על כך, שאתם מבינים את העצבות שלו
ולאחר מכן תוכלו לפרט את הסיבות שלכם שהמצב קרה.
נתקעתם בפקק, התקשיתם לצאת מהעבודה, שכחתם … זה בסדר…זה לפעמים לגיטימי…
אבל קודם כל תכירו בחוסר הנוחות והתסכול שהאדם השני חווה ותתנצלו
ורק אז תוכלו לשתף בסיבות שבגללן המצב קרה.
נסו מאוד לא לגרום לזה להשמע כמו תירוצים שיגרמו לצד השני לחשוב שלא אכפת לכם ממנו.
כאשר אנחנו פוגעים באנשים שאנחנו אוהבים עלינו לפצות אותם.
אתם יכולים לבשל ארוחת ערב טעימה או להזמין את האוכל שבן זוגכם הכי אוהב,
רחצו יותר כלים, נקו את הבית, קנו לו מתנה קטנה, עשו מעשה נחמד שיראה לו שאתם אוהבים אותו…
אל תלקו את עצמכם על זה שטעיתם, לטעות זה אנושי, פצו את בן זוגכם מתוך אהבה אמיתית,
מתוך ויתור אמתי על הצורך להיות צודק, מתוך הסתכלות על האדם שמולכם, שזה האדם שאתם הכי אוהבים.
הקדישו רגע וחשבו על בן הזוג שלכם כעל "אהובכם",
קחו נשימה עמוקה, הרפו את הבטן והניחו למילה הזו להיכנס ללב שלכם עמוק עמוק…
האדם המיוחד הזה שחשבתם עליו, רוצה בדיוק מה שאתם רוצים, להיות חופשי מסבל,
לחוות שמחה ולאהוב באמת…
היצור הזה שחשבתם עליו הוא לא שלם, הוא לא מושלם, בדיוק כמוכם…
ובכל זאת, בחרתם בו…
המגע קול שלו, ההרגלים שלו, הריח שלו כבר מזמן משולבים בחושים שלכם.
הוא זה שחולק אתכם את המסע, בטוב וברע.
וכשחווים ריבים ומשברים חייבים לזכור את זה.
קרוב קרוב, בלב.
אנשים רודפי שלמות מתקשים לעיתים קרובות להתנצל, הם חושבים שזה חושף את חוסר המושלמת שלהם.
הכי חשוב שתזכרו זה שכשאתם נכנסים לעמדת התגוננת ומתחילים להאשים במקום להתנצל
זה תמיד אומר שיש לכם משהו פנימי שאתם מתייבשים בו!!!
זה לא תמיד קל, לפעמים באמת לא התכוונו, באמת לא הייתה לנו כוונה לעשות משהו רע,
אנחנו מרגישים שאנחנו לא צריכים להתנצל כי לא עשינו משהו פסול…
נכון, יכול להיות שאתם צודקים,
יכול להיות שהצד השני 'סתם' מאשים אתכם,
אבל עליכם לראות מבעד לעיני האגו, מבעד למקום של להגיד את המילה האחרונה.
אם תתחילו לראות את העולם בעניים של הבנה וחמלה
ממקום של: "אני יכול לבקש סליחה" , "אני יכול לא להגיד את המילה האחרונה",
"אני יכול גם להסביר את הנקודה שלי","אני יכול להקשיב לצד השני", "אפשר להגיע להבנה משותפת"
תחוו יותר אושר בחיים שלכם ובחיים הזוגיים בפרט.
כשאנחנו מסוגלים להצטער ולסלוח זה לזה- אנחנו נוכל ליישב כמעט כל דבר.
כולנו יצורים לא מושלמים שעלולים לטעות.
כתיבת תגובה