תפריט

6 דרכים לסלוח לעצמי ולהכניס מחדש אהבה לחיים

6 דרכים לסלוח לעצמי ולהכניס מחדש אהבה לחיים

תמונת נושא עבור: 6 דרכים לסלוח לעצמי ולהכניס מחדש אהבה לחיים

לפעמים בחיים כשאנחנו עוברים משברים אנו נוטים בראש ובראשונה להאשים את עצמינו.
כשקורים לנו משברים בחיים ואנו מרגישים אשמה, תסכול, כעס או כל רגש כזה או אחר.

חשוב קודם כל להבין שהרגשות שעולים מגיעים סך הכל כדי להזכיר לנו שאנחנו בסך הכל אנושיים!
זה טוב להרגיש וזה חשוב להתחבר לרגשות ולהכיל אותם גם אם הם לא נעימים לנו.
אך חשוב גם לדעת מתי לשחרר כדי לא לשאת את האשמה הזאת על עצמנו.

רגשות כמו אשמה וביקורת עצמית שמחזיקים אותן לטווח רחוק עלולות להזיק הן ברמה הנפשית והן ברמה הפיזית,
ולכן חשוב לדעת לשחרר אותן ולהתחבר לעצמנו מחדש עם הרבה אהבה וחמלה עצמית.

 6 דרכים לסלוח ולאהוב את עצמי מחדש:

1) להבין שטעויות קורות כדי שנלמד מהן-
אחרי שדרכנו על המוקש פעם אחת, לא נדרוך על אותו המוקש פעמיים.
טעויות לא הופכות אותנו לאנשים רעים, זה תהליך טבעי של החיים לטעות כדי שנצמח ונתקדם.
בואו נחשוב בהגיון…הרי אם פעלתי בצורה מסוימת וטעיתי עם איך שפעלתי,
האם כך שאשמור ואטפח את תחושת התסכול והאשמה בפנים זה יתרום לי באיזושהי דרך? האם זה משרת אותי כרגע בחיי?
הרי התחושות האלו באות לעורר מחשבה בשביל שנוכל להבין משהו עמוק יותר.
הכל קורה מסיבה מסוימת, הכל קורה כדי שנהפוך להיות טובים יותר.
ברגע שמגיעים להבנה הזו אפשר לשחרר ולהמשיך הלאה כשהתובנות מסודרות מחדש בקופסה.

2) האנרגיה זורמת אל המקום שבו תשומת הלב מתמקדת
אשמה עצמית מכניסה אותנו לבור שחור שקשה מאוד לצאת ממנו ולהיפך, שהייה בבור רק גורמת לנו לשקוע יותר ויותר עמוק.
אם נתמקד בכמה הדברים שנעשו אינם תקינים וכמה אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור זה רק יכניס אותנו למחשבות רעות
והתחושות השליליות יתעצמו.
כשאנחנו נמצאים באנרגיה נמוכה, יש קיפאון מחשבתי ובמצבים כאלה אנחנו חסרי אונים.
חשוב לדעת מתי להתאפס, לקחת מהמקרה מה שאפשר בשביל ללמוד ממנו ולהמשיך הלאה בחיים!!!

3) העבר נשאר בעבר-
כשהעבר מנסה להתקשר אליכם אל תענו לו- אין לו משהו חשוב להגיד לכם.
מה שהיה היה ולא יקרה שוב אלא אם כן נמשיך להריץ את זה בראשינו.
צריך לחיות בשביל מה שיש למחר להציע ולא במה שהאתמול לקח מאיתנו.
אי אפשר לעבור לפרק הבא בחיים אם אנחנו ממשיכים לקרוא את הפרק האחרון.
אין זיכרונות רעים יש רק שיעורים שנלמדו מהם. חשוב להאמין שמה שלפנינו גדול יותר ממה שמאחורינו.
ברגע שמבינים ששיעורים מהסוג הזה הם מתנות לחיים נוכל להתקדם אל עבר עתיד טוב יותר.

4) עשינו את מיטב יכולתנו בהתחשב למשאבים שהיו לנו באותה העת-
מוטב להבין כי לא יכולנו לעשות מעבר למה שהתאפשר לנו באותו הרגע .
בעבר החשיבה שלנו הייתה אחרת: הגישה לחיים, ההסתכלות שלנו על אותו מקרה.
והיום אנחנו במקום אחר, היום אולי הבנו דברים יותר לעומק, התבגרנו וזה לגמרי לטובתנו!

5) לזכור שהייתה כוונה חיובית מאחורי מה שנעשה-
מאחורי כל דבר שאנחנו עושים יש איזושהי כוונה חיובית שמספקת לנו דבר מה.
גם אם התנהגות היא בעייתית הכוונה שמפעילה אותה באה ממקום טוב.
תחשבו על ילד קטן שצועק וכועס אך ברור שהכוונה החיובית שלו היא לקבל תשומת לב.
אותו הדבר גם בחיינו הבוגרים יותר, לפעמים אנחנו פועלים בצורה שבדיעבד אנחנו לא מאוד מרוצים ממנה
אך הייתה שם כוונה טובה כלפי עצמינו ואחרים.

6) לכתוב עוזר לתהליך הריפוי- 
במקום להריץ בראש כמה טעינו וכמה אנחנו אשמים, יהיה מומלץ לכתוב את מה שהמצב גורם לנו להרגיש.
שבו עם עצמכם במקום שקט, שימו מוזיקה נעימה, קחו דף ועט ותרשמו בדיוק מה אתם מרגישים:
"איך הדבר הזה שעשיתם גורם לכם לחוש עכשיו?"
לאחר מכן תתמקדו ותרשמו את הפתרון ותחשבו עם עצמכם:
"איך אפשר יהיה להתקדם מכאן ולהשתחרר מהתחושות האלה לנצח?", "מה תוכלו לעשות בשביל שהמצפון שלכם יהיה נקי?" .
לפעמים אחרי הכתיבה מתעוררת תחושת ריפוי וניקיון פיזי ונפשי
ואז יהיה יעיל ונכון יותר ללכת לדבר עם אותו אדם שהיה מעורב בתקרית או לשתף מישהו במה שקרה ופשוט לפתוח את הלב.
לאחר התהליך תשאלו את עצמכם מה השתנה בעקבות אותו המקרה ופרטו למה זה למעשה דבר טוב בשביל העתיד שלכם ומה בעצם למדתם מזה.
(לאלה שישקיעו באמת בתרגיל הכתיבה יחוו ריפוי מדהים!!!)

לסיכום:
אם לא נסלח לעצמינו לא נוכל להרגיש שפע ואהבה ותמיד נחיה בסבל ובכאב כלפי עצמנו והחיים!
אם הדבר הזה עדיין חי בראשינו הוא ימשיך לחיות בחיינו.
כשאנחנו חווים אשמה אנחנו לא מצליחים להנות בחיים, בעיקר לא מהרגעים הקטנים כי האשמה תמיד עוטפת אותנו.
כשמסתכלים תמיד אחורה, אל עבר העבר לא מפנים אנרגיה כדי להתמקד בעכשיו, בהווה- שהוא הכי חשוב.

תזכרו שזה לא סוף העולם, אפשר להמשיך את המסע, אנחנו מתעצבים כל יום מחדש בעקבות חוויות טובות ופחות טובות שקורות לנו, הכל בסופו של דבר לטובה.

ביל גייטס פעם אמר: "חשוב לחגוג הצלחה אך חשוב מכך ללמוד מלקחי הכישלון".

רגע של למידה מכישלון הוא למעשה עוד רגע של סליחה לעצמך.
סביבתכם לא תסלח לכם עד שלא תסלחו לעצמכם ,שחררו את עצמכם מהכלא המנטלי
וכך תיחשפו שוב לאהבה עצמית ואהבת האחר ותזכרו שמה שלא הורג אתכם מחשל אתכם.

sapir zisman

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *