במסע החיים רובנו שוכחים מי אנחנו באמת.

אנחנו עוברים חיים שלמים כמו עיוורים,
מקשיבים לכל מי שסביבנו חוץ מלעצמנו,
חיים חיים מלאי שקרים, תירוצים ומסיכות שאנחנו עוטים, בתקווה שככה יקבלו אותנו, ככה יאהבו אותנו, ככה אולי נהיה שלמים.

אז האמת היא…
שככה אולי(וגם זה בספק) נהיה אהודים ואהובים יותר על ידי החברה,
אבל אנחנו…אנחנו נשנא את עצמנו, נתבאס ונהיה ממורמרים יותר ויותר משנה לשנה.

האם אי פעם ניהלתם בכלל שיחה עם עצמכם???
אם עניתם שלא…אז אלי הגיע הזמן שתשאלו כל אחד את עצמו:
מה א-נ-י רוצה ומה עושה ל-י טוב???

לא מה עושה טוב לאמא ואבא…
או מה עושה טוב לחברים והחברות…
מה עושה ל-י טוב ומה אני הייתי רוצה להשיג בחיים שלי!!!
תשאלו את השאלה ממקום אמיתי וכנה
ולא ממקום של בריחה ומסכנות.

ו…תפסיקו עם כל הבולשיט שאנחנו לא תמיד יודעים מי אנחנו ומה אנחנו רוצים.

כל כך הרבה זמן סיפרתי את זה לעצמי…
משכתי את הזמן…סיפרתי תירוצים, העיקר לא להתמודד עם עצמי, העיקר לא לעשות ב-100% כוח את הדברים שאני באמת רוצה.

אבל כשעצרתי והקשבתי לעצמי- ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות ומי אני באמת.

אז נכון, זה קשה להיות כנים עם עצמנו ועם אחרים.
יהיו כאלה שיתרחקו מאיתנו ויהיו כאלה שירכלו ולא יקבלו וכאלה שלא יבינו מה אנחנו בכלל עושים וזה סופר מפחיד.

אבל!!! וזה אבל ענק!
החוכמה היא לדעת שהחיים נועדו כדי שאנחנו נכתיב אותם לעצמנו
ולא שמישהו אחר ינסה להכתיב אותם לנו.

האמת העוד יותר כואבת היא שרוב האנשים חיים אולי עד גיל 80 אבל מתו מבפנים כבר בגיל 20!

אני הבטחתי לעצמי שלא משנה כמה זה מפחיד לגלות מי אני -אני לעולם לא אחיה בשקר.
אני מזמינה אתכם להבטיח גם אתם לעצמכם! עוד היום!